החלטה בתיק בש"א 157608/06

בפני בקשה לביטול פסק דין שהגיש הנתבע 2, חיים חזוט (להלן - המבקש).

התביעה, על סך של 35,366 ש"ח הוגשה על ידי אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ (להלן - המשיבה), נגד המבקש ואדם נוסף: גלעד פורטנוי. לטענתה, פורטנוי, שהיה מועסק על ידי המבקש ונהג ברכב השייך למבקש, התנגש בכלי רכב השייך למשיבה וגרם לתאונה.

ביום 1.2.06 התקיים דיון בתיק. המבקש לא התייצב, אף שהגיש כתב הגנה וגם בקשת רשות להגיש הודעת צד ג, לה נעניתי בחיוב בהחלטה שניתנה כבר ביום 26.12.05 (אך בעקבותיה לא הוגשה ההודעה ולא שולמה אגרה בגינה). לפיכך, הוריתי למשיבה להגיש פסיקתא לחתימה כנגד המבקש. פסיקתא אכן הוגשה, אך ניסוחה היה מוטעה (התייחסה לפסק דין בהעדר הגנה, ולא העדר התייצבות), ועל כן הוריתי ביום 7.3.06 לתקנה, ולמעשה - אין פסיקתא חתומה בתיק.

לטענת המבקש, הוא לא הופיע לדיון בשל הרגשה רעה שהיתה לו ביום הדיון, הנובעת מכך שהוא חולה לב. הרגשה רעה זו השכיחה ממנו את הדיון. לדבריו, טעם זה הוא טעם מספיק לאי התייצבותו, ועל כן יש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו. בנוסף, סיכויי הגנתו טובים מאד. מעבר לכך, טוען המבקש, הוא טען להעדר סמכות מקומית ובית המשפט לא התייחס לטענה זו ונתן פסק דין. לפיכך, פסק הדין ממילא בטל, או לכל הפחות - דינו להתבטל.

טוענת המשיבה, כי כאשר המבקש זומן לדיון כדין, יש לבדוק אם היה הצדק סביר לאי התייצבותו ומהם סיכויי הגנתו. במקרה דנן, המבקש לא עומד באף אחד משני התנאים. אי התייצבותו נבעה מרשלנות רבתי, ושיכחה איננה הצדק סביר, אלא מהווה זלזול בהליכי המשפט, בבית המשפט ובצד שכנגד. בנוסף, המבקש, שהינו הבעלים של הרכב הפוגע, התיר לפורטנוי לנהוג ברכבו, בשל יחסי חברות ביניהם, ולא כפי שטוען המבקש (שפורטנוי נסע ברכב לצורך בדיקתו במסגרת עבודתו של פורטנוי במוסך), ועל כן הרכב הפוגע היה באחריותו ושליטתו של המבקש, והוא אחראי לנזקי המשיבה בגין התאונה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני קובעת כדלקמן:

1.       למעשה, טרם נחתמה פסיקתא, ועל כן אין בתיק פסק דין שצריך לבטלו. עם זאת, מאחר שביום 1.2.06 הוריתי על הגשת פסיקתא, ולמשיבה זכות לקבלה, אדון בבקשה כאילו נחתמה פסיקתא וניתן פסק דין.

2.       טענת העדר סמכות מקומית היא טענה שניתן לוותר עליה, בהסכמת הצדדים (שלא כטענת העדר סמכות ענינית). במקרה דנן, משלא התייצב המבקש לדיון, הוא נתפס כמי שויתר על טענת העדר הסמכות המקומית, ועל כן מוסמכת הייתי ליתן את פסק הדין כנגדו.

3.       בבוא בית המשפט לשקול ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות: מהי הסיבה לאי התייצבותו של המבקש ומהם סיכויי הגנתו, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמוד 281, מהדורה שביעית, 2003).

4.       "טעמו" של המבקש לאי התייצבותו - הרגשתו הרעה - אינו בגדר הצדק סביר. "הרגשתו הרעה" לא נתמכה בכל מסמך רפואי, וה"אסמכתאות למחלתו" שצורפו ל"תשובת המבקש לתגובת המשיבה", הם מהשנים 1992, 1999 ו-2004. הטעם האמיתי הינו כנראה שיכחה. אני מסכימה עם המשיבה, כי בכך יש משום רשלנות וזלזול מצידו של המבקש. עם זאת, לא די במסקנה זו ויש גם לבדוק את סיכויי הגנתו של המבקש, כאמור.

5.       לטענת המבקש, יש שני גורמים רלוונטיים נוספים שצריכים להיות בתמונה: בעל המוסך, שאליו הוכנס רכבו לטיפול (דוד חיבה), וכן גלעד פורטנוי, שנהג ברכב במועד התאונה . לאור הטענה הנ"ל ובתשובה לבקשה שהגיש המבקש להתיר לו להגיש הודעות צד ג כנגד השניים, התרתי למבקש להגיש הודעת צד ג' כנגד בעל המוסך וכנגד פורטנוי, וזאת - ביום 26.12.05. קבעתי כי ההודעה תמסר בתוך 7 ימים, כדי לא לגרום לדחיית הדיון שהיה קבוע. משום מה, הדבר לא נעשה (והמבקש אף טען בסעיף 6 ל"תשובת המבקש לתגובת המשיבה", כי הבקשה נעלמה מעיני וכי ביטלתי אותה. הוא כנראה התבלבל בין החלטתי בענינו, לבין החלטתי מיום 15.2.06 בענינו של פורטנוי, אשר את הודעת צד ג שהוא הגיש לא קיבלתי, מטעמים שפירטתי בהחלטתי). למרות שההודעה לצדדי ג לא הוגשה פורמלית, הרי שלגופו של ענין, סבורה הייתי, כעולה מההיתר שנתתי להגשת ההודעה, כי יש בה טעם ויש טעם בבירור מערכת היחסים מול צדדי ג. לפיכך, אני סבורה כי אין לומר, שסיכויי הגנתו של המבקש (אשר - כזכור - לא נהג ברכב הפוגע בעת התאונה) אינם טובים, ויש בהחלט מקום לערוך בירור עובדתי ומשפטי של טענותיו.

6.       לאור כל האמור לעיל, אבטל את החלטתי כי המשיבה תגיש פסיקתא לחתימה, והתיק יקבע לדיון, אם ישלם המבקש הוצאות למשיבה בגין התנהגותו הרשלנית, שהביאה להתייצבותה של המשיבה לחינם בדיון הקודם, להטרחתה בהגשת פסיקתא ולצורך להגיב על הבקשה דנן, בסך 1,200 ש"ח, וזאת עד ליום 25.5.06. עם הצגה על ידי המבקש של אישור מטעם ב"כ המשיבה שקיבל את התשלום, במזכירות, תבוטל ההחלטה והתיק יקבע לדיון.

7.       אם אכן ישולמו ההוצאות וההחלטה תבוטל, תגיב המשיבה לטענת המבקש בנוגע להעדר סמכות מקומית בתוך 21 יום מקבלת סכום ההוצאות.

8.       אם ישולמו ההוצאות במועד, ניתנת ארכה למבקש לבצע את החלטתי מיום 26.12.05, המתירה הגשת הודעות צד ג, עד ליום 15.6.06.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים .

ניתנה היום ט' באייר, תשס"ו (7 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

מיכל  ברק-נבו,  שופטת